בשנת 1968, הוועד האולימפי הבינלאומי הפקיד שוב את קיום המשחקים בידי צרפת. השנה הפכה גרנובל לבירת תחרויות הספורט הבינלאומיות בספורט החורף.
ההחלטה הסופית כי המשחקים יתקיימו בגרנובל התקבלה בפגישת הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) בשנת 1964. יריביה של גרנובל היו העיר היפנית סאפורו, בירת נורווגיה של אוסלו ואגם פלסיד, הממוקמת בארצות הברית. אתר הסקי הצרפתי זכה בהפרש קטן בסיבוב האחרון בתחרות מול העיר קלגרי בקנדה.
בתוך 4 שנים נבנו בגרנובל כמה מתקני ספורט מיוחדים למשחקים, למשל האצטדיון האולימפי. מסלולי סקי אלפיני ומזחלות היו כבר קיימים קודם לכן, מה שאפשר להפחית את העלויות הכספיות של ההכנות לאולימפיאדה.
במשחקים השתתפו רק 37 מדינות. תחרות זו הייתה הופעת הבכורה של נבחרת מרוקו. כמו כן, אולימפיאדת 1968 הייתה הראשונה בה צוותי הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית והרפובליקה הפדרלית של גרמניה השתתפו בנפרד.
את המקום הראשון בדירוג המדליות הלא רשמיות תפסה נורבגיה, מה שמשקף את רמת האימונים הגבוהה של ספורטאי הקבוצה הזו בספורט חורף. החשוב מכל, גולשים נורווגים הראו את עצמם. מחליקים וביאתלטים הביאו גם כמה מדליות.
השנייה עם פיגור של מדליה אחת בלבד הייתה ברית המועצות. נבחרת הוקי הלאומית של ברית המועצות קיבלה זהב. מחליקים סובייטים הופיעו מצוין. צמד לודמילה בלוסובה ואולג פרוטופופוב תפס את המקום הראשון, ואילו טטיאנה ז'וק ואלכסנדר גורליק הפכו למקום השני. כמו כן, זהב אחד זכה לספורטאי סובייטי לקפיצת סקי, שזכה להצלחה משמעותית עבור ברית המועצות בתחום זה.
השלישי היה הקבוצה של צרפת, המדינה המארחת. כמעט כל המדליות של הנבחרת הלאומית הובאו על ידי גולשים, שרמתם בצרפת גבוהה באופן מסורתי. נבחרת ארצות הברית הופיעה באופן ממוצע למדי וסיימה במקום ה -9 הכללי. מדליית הזהב היחידה למדינה הובאה על ידי פגי פלמינג, שהופיעה בהחלקה אמנותית.
