המקום לאולימפיאדה זו נקבע לראשונה על ידי הצבעה של חברי הוועד האולימפי הבינלאומי, ולא על ידי פגישה. בנוסף, מדובר במשחקי החורף הראשונים שהתקיימו בבירת אירופה הצפופה, שהפכו את התחרות לחגיגית יותר.
אולימפיאדת החורף 1952 זכתה להתעניינות רבה בצופים, מכיוון שנורבגיה היא המנהיגה הבלתי מעורערת בספורט החורף. הנבחרות הלאומיות של 30 מדינות השתתפו בתחרות. לראשונה הגיעו למשחקים ספורטאים מניו זילנד ופורטוגל. הקבוצות הלאומיות של גרמניה ויפן הורשו, צוות ה- DDR סירב להשתתף. ברית המועצות הפכה לחברה ב- IOC רק שנה לפני האולימפיאדה הזו, וחששה מתוצאות נמוכות, הנהגת הספורט שלחה רק משקיפים לנורווגיה.
בתחילת המשחקים, הנורבגים בנו מסלול בובליז מודרני, אצטדיון ביסלט ענק ושחזרו את קרש הקפיצה המפורסם של הולמנקולן. החלק המזרחי להחלקה על הקרח המקורה "ירדן אמפי" נפתח בחלק המזרחי של אוסלו, העונה על כל הדרישות הבינלאומיות לקיום טורנירי הוקי קרח.
במהלך בניית זירת הספורט המרכזית הוצגו מספר שיפורים טכניים. הפרשנים קיבלו ציוד מודרני. החלק הצפוני של היציע ניתן לעיתונאים והיו לו שולחנות עם טלפונים. מרכז רפואי מודרני היה ממוקם מתחת לדוכנים. חידוש טכנולוגי נוסף של המשחקים הללו היה השימוש במחשבים לחישוב ציונים עבור הופעות המחליקים.
22 סטים של פרסים הושמעו בשמונה ענפי ספורט - מזחלת בוב, סקי אלפיני והחלקה מהירה, סקי משולב, סקי קרוס קאנטרי, קפיצות סקי, הוקי קרח והחלקה על אמנות. במשחקי 52 נערכו לראשונה תחרויות בין גולשים במרוץ למשך 10 קילומטרים, שם ניצחה לידיה וידמן הפינית. הוקי הכדור נערך כטורניר תערוכות.
גיבור האולימפיאדה היה המחליק המהיר הנורבגי היאלמר אנדרסן, שזכה בשלוש מדליות זהב. הגולשת האמריקאית אנדראה לורנס-מיד ושוב המזחלות הגרמני אנדראס אוסטלר זכו בשתי מדליות זהב כל אחת.
מארחי התחרות זכו בתחרות הקבוצתית, עם 16 מדליות, כולל 7 מדליות זהב, 3 כסף ו -6 מדליות ארד. את המקום השני המכובד תפסו האמריקאים עם 11 מדליות, את המקום השלישי תפסה נבחרת פינלנד.
