מדליות אולימפיות מוענקות על מקומות 1, 2, 3 בתחרויות במשחקים. זו הבחנה להישגים אישיים וקבוצתיים. בעבר, מדליות נתלו סביב צווארם של ספורטאים, עד 1960 הם נעשו ללא הידוק והועברו לידיהם. מארגני כל אולימפיאדה מעניקים פרסים מקוריים משלהם שונים מאחרים.
המדליות לאולימפיאדת לונדון הן בקוטר 8.5 ס מ ובעובי שבעה מילימטרים. מדובר באחת המדליות הכבדות ביותר, במשקל של כ -410 גרם, למשל, מדליות בבייג'ינג שקלו 200 גרם בלבד.
על פי כללי הוועד האולימפי הבינלאומי, מדליות זהב צריכות להכיל לפחות שש גרם זהב בצורת ציפוי. דרישות אלו נלקחו בחשבון על ידי מארגני המשחקים בלונדון, המדליות במקום הראשון מכילות קצת יותר מאחוז אחד מהמתכת היקרה לפי משקל הפרס כולו. 92.5% הם כסף, המרכיב הנותר נחושת.
המדליות במקום השני כוללות כסף סטרלינג 925 וכמות קטנה של נחושת. רכיבי פרסי הארד הם כולם מתכות המשמשות לייצור סגסוגת זו (נחושת ופח, אך בעיקר נחושת). הפרסים האולימפיים של המשחקים בבריטניה נוצרים באמצעות טכנולוגיית "ליהוק", המאפשרת הפקת מדליות בקטרים ובעוביים שונים.
הפרסים הופקו בלונדון עצמה לבקשת הוועד האולימפי. ייצור המדליות היה יקר מאוד לבריטניה, בשנים האחרונות מחירי הכסף והזהב הוכפלו בערך. אלה המדליות היקרות ביותר בתולדות האולימפיאדה. לצורך ייצור פרסים הובאו ללונדון כשמונה טונות של זהב, כסף ונחושת שנקנו במדינת יוטה ובמונגוליה האמריקאית.
למען בטיחותו של השני ביולי, הוענקו פרסים יקרי ערך במגדל לונדון. עכשיו במקום הזה לא רק קישוטים של הכתר הבריטי, אלא גם כ -4, 7,000 מדליות אולימפיות ופראלימפיות.
אבל הפרסים הם בעלי ערך לא רק עבור הרכבם, הם בעלי עיצוב ייחודי. המדליות מתארות את ניקה, אלת הניצחון היוונית. בצד השני מופיע לוגו המשחקים האולימפיים כשברקע כוכבים זוהרים. התמזה ניתן לראות גם בפרסים.
