הוועד האולימפי הבינלאומי הוקם בשנת 1894 לצורך תחייתו, פיתוחו וקידומו של התנועה האולימפית. ב- IOC לא יכולים להיות יותר מ -115 חברים, והם אינם נדרשים להיות ספורטאים מקצועיים.
תפקידה העיקרי של ה- IOC הוא ארגון המשחקים האולימפיים והתנהלותם, אך משימות הוועדה אינן מוגבלות לכך. מטרתה המיוחדת היא לקדם את התנועה האולימפית ואת האידיאולוגיה המבוססת על הבנה הדדית בין אזרחי מדינות שונות ואהבה לספורט. כדי לאמת רעיונות אלה, ה- IOC משתמש במגוון שיטות ובמיוחד פונה לממשלות של מדינות שונות וארגוני ספורט פרטיים לקבלת עזרה. על פי הרעיון של פייר דה קומברטין, שיזם את החייאת המשחקים האולימפיים, תפקידו של ה- IOC היה ללמד אתיקה ספורטיבית, לבטל אלימות במשחקים, לשכנע אנשים שספורט צריך לשרת את טובת האנושות ותחרות הוגנת צריך להחליף מלחמה.
ה- IOC, בין היתר, מחויב להקדיש תשומת לב מיוחדת לספורטאים, לדאוג להם ובמקביל להקפיד על קיום קפדני של כללי האולימפיאדה. תפקידיה כוללים ביטול האפליה על פי מין, לאום וגיל. חברי הוועדה מתמודדים עם משימה זו בהצלחה: תחרויות נשים המתקיימות במסגרת המשחקים הופכות פופולריות יותר ויותר, נציגי מדינות שונות משתתפים באולימפיאדה, ובשנת 2010 הוקמו משחקי נוער מיוחדים בהם יוכלו ספורטאים זוטרים. לְהִשְׂתַתֵף. בנוגע לעמידה בכללים, ה- IOC מארגן גם בקרות נגד סמים במטרה למנוע הונאות באולימפיאדה.
באחריות ה- IOC לספק את התנאים הטובים ביותר האפשריים לתחרות. זה נכון במיוחד לבטיחות הספורטאים. כמו כן, ה- IOC מחויב להתנגד לפוליטיזציה של האולימפיאדה ולמנוע ניסיונות לבצע פעולות טרור באירועים כאלה. בנוסף, הוא עוסק בתמיכה באקדמיה האולימפית הבינלאומית, כמו גם במוסדות רבים אחרים שקשורים בדרך זו או אחרת לתנועה האולימפית ותורמים לפיתוחה ולקידומה.
