אולימפיאדת הקיץ 1972, שהתקיימה במינכן, האפילה על ידי אירוע טרגי - מתקפת טרור שאורגנה על ידי הקבוצה הפלסטינית הרדיקלית "ספטמבר השחור". כתוצאה מכך, ב -5 בספטמבר נלקחו כבני ערובה 11 חברי המשלחת הישראלית - ספורטאים, מאמנים ושופטים. במהלך פעולת החילוץ כבני הערובה שביצעו השירותים המיוחדים הגרמניים נהרגו כולם, כמו גם 5 מחבלים. אבל פיגוע הטרור במשחקים האולימפיים במינכן לא הסתיים שם.
ישראל, שעבורה האירוע הפך לטרגדיה לאומית, לא הסתפקה בתוצאות חקירת פעולת הטרור. הטרוריסטים ששרדו והמעורבים בארגון הפיגוע עוכבו על ידי המשטרה הגרמנית, אך תחת האיום של פיגועי טרור חדשים, שהפלסטינים הבטיחו לבצע, שוחררו העצורים כתוצאה מההחלפה. גופותיהם של חמישה פלסטינים הרוגים, בהתעקשותו של מנהיג לוב מועמר קדאפי, הועברו לפלסטינה, שם נקראו כגיבורים לאומיים ונקברו בקול תרועה רמה.
כמובן שמצב עניינים זה כלל לא התאים לישראל, שכן האחראים למותם של הספורטאים לא נענשו לא על פי חוקים ממלכתיים או חוקים בינלאומיים. השאלה של פעולות תגמול נאותות, או, באופן פשוט יותר, של נקמה, עלתה ברמת המדינה הגבוהה ביותר.
החל מבצע "זעמו של אלוהים", שבוצע על ידי שירות הביון הישראלי "מוסד". מטרתה הייתה חיסול פיזי של כל המשתתפים בפיגוע והאנשים המעורבים בו. היו 17 כאלה. העונש על המחבלים לא איחר להגיע - כבר באוקטובר 1972 נורה אחד ממארגני הפיגוע. 9 חודשים לאחר הטרגדיה, 13 אנשים כבר סומנו בצלבים ברשימת המוסד.
שני פלסטינים נוספים המעורבים בהרג ספורטאים נפטרו מאוחר יותר. שני האחרים מרשימת המוסד ברחו מעונש, אחד מהם מת בשנת 2010, השני, הניצול היחיד, מסתתר באחת ממדינות אפריקה.
אולימפיאדת לונדון 2012 מציינת 40 שנה לאירועים במינכן. חברי ה- IOC, ספורטאים ותושבי לונדון כיבדו את זכר קורבנות הפיגוע ב- 23 ביולי. אחרי הטקס בחומת שביתת הנשק, המסמל את רעיון שמירת השלום של המשחקים האולימפיים, הייתה דקה של שקט. באירוע זה השתתפו למעלה ממאה איש, ביניהם יו ר ה- IOC ז'אק רוג ', ראש הוועדה המארגנת של לורד קו האולימפיאדה בלונדון, כמו גם ראש העיר ב' ג'ונסון.
