המשחקים האולימפיים בקיץ 1972 נערכו בעיר גרמניה מינכן, בירת המדינה הפדרלית בוואריה, בדרום גרמניה. בשש השנים שחלפו מאז הבחירה בעיר הזו כמקום האולימפיאדה, מארגני המשחקים עשו עבודה נהדרת.
כספים אדירים הושקעו בשיפור מינכן, לאחר שבנתה מטרו, מלונות רבים חדשים ובנתה מחדש את החלק המרכזי של העיר. אצטדיון אולימפי ענק עם 80 אלף מושבים עם גג מקורי הדומה לרשת עכביש הוקם, כמו גם מספר מתקני ספורט אחרים בהם היו אמורים להשתתף משתתפי המשחקים. יתר על כן, כל המתקנים הללו היו מצוידים במכשירים הטכניים המודרניים ביותר באותה תקופה.
טקס פתיחת האולימפיאדה התקיים ב -26 באוגוסט. בתחרות השתתפו 7170 ספורטאים שנלחמו על 195 קבוצות מדליות. נבחרת ברית המועצות הופיעה בצורה מבריקה לאחר שזכתה ביותר מדליות זהב - 50. לנבחרת ארה ב, שתפסה את המקום השני, היו 33.
למרבה הצער אירוע הספורט הנפלא הזה התגלה כצל של טרגדיה. עם שחר ב -5 בספטמבר, מחבלים פלסטינים חדרו לכפר האולימפי והרגו שני חברי משלחת הספורט הישראלית ולקחו תשעה אחרים כבני ערובה. המחבלים דרשו לשחרר כמה מאות אסירים, וקצת אחר כך העלו דרישה נוספת - לספק להם מטוס לקהיר, כמו גם את היכולת להגיע בחופשיות לשדה התעופה עם בני הערובה. פעולת חילוץ מתוכננת בחופזה ולא מספיק מקצועית הרגה את כל תשעת בני הערובה, חמישה מחבלים ושוטר אחד. שלושה מחבלים נתפסו בחיים.
חברי הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) התמודדו עם שאלה רצינית ביותר: כיצד להגיב לאירוע החמור הזה, האם להמשיך את המשחקים או לסיים אותם? בנוסף, ספורטאים רבים, כולל חברי נבחרת ישראל ששרדו, הודיעו על עזיבתם את מינכן. לאחר דיון קשה והפסקה בת יום אחד, ה- IOC החליט להמשיך באולימפיאדה. התחרות הסתיימה ב -10 בספטמבר.
טרגדיה זו הובילה לעלייה דרמטית בצעדים הביטחוניים באולימפיאדה שלאחר מכן, במיוחד בשטח הכפרים האולימפיים. כמו כן, במדינות רבות נוצרו יחידות מיוחדות נגד טרור.
