אולימפיאדת מינכן 1972, למרבה הצער, לא התפרסמה בזכות היתר של המארגנים או הספורטאים. או אז התרחש מתקפת הטרור, שהפכה לאחד האירועים הנוראיים ביותר שהחשיכו את המשחקים האולימפיים.
המשחקים האולימפיים XX, שנערכו במינכן בספטמבר 1972, הפכו לשמצים על פיגוע הטרור הפלסטיני במשלחת הישראלית. ה- IOC, כמו הרשויות הגרמניות, היה מודע היטב לכך שיתקיים פיגוע באולימפיאדה, ואנליסטים אף ניבאו 26 תרחישים אפשריים לקיומו, כך שמארגני האירוע יוכלו להתאים את מעשיהם ולספק הגנה לתושבי האולימפיאדה. כְּפָר. עם זאת, למרבה הצער, הצעדים הנדרשים מעולם לא ננקטו.
חלק מהסיבה לפיגוע היה האיסור על השתתפותה של התאחדות הנוער הפלסטינית במשחקים האולימפיים XX. מטרתה של קבוצת אוקטובר השחור הייתה לתפוס נציגי משלחת הספורט הישראלית להחלפתם של בני ערובה למחבלים פלסטינים, שהיו באותה תקופה בבתי כלא. בנוסף, תוכניותיהם כללו רצח של כמה ספורטאים, שיאפשרו לחץ נוסף על הרשויות בישראל ובמקביל לא יהיה קשור לצורך להתמודד ישירות עם הפוליטיקאים עצמם, שקשה היה הרבה יותר להגיע אליהם.
בשעות הבוקר המוקדמות של 5 בספטמבר נכנסו לשטח הכפר האולימפי 8 מחבלים בחליפות אימונים ועם תרמילים מלאים בכלי נשק. הבחינו בהם, אך האנשים שהיו בכפר החליטו שהם ספורטאים. לאחר שהגיעו לבניין בו התגוררו הישראלים מיהרו המחבלים פנימה, ירו בשני ספורטאים ולקחו תשעה בני אדם כבני ערובה. כישורים נמוכים והכשרה מקצועית ירודה של האנשים שניהלו את המשא ומתן ואת המבצע לשחרור בני הערובה גרמו למותם של כל 9 הספורטאים שנלכדו, בעוד שלושה מחבלים שרדו, ומאוחר יותר, שחררו אותם שלטונות גרמניה. גם טייס מסוק ושוטר אחד היו קורבנות התקיפה.
בשנת 1972 החליט ה- IOC לראשונה על הפסקה בת יום אחד במשחקים. ספורטאים ואורחים רבים עזבו את מינכן מחשש לחייהם. הישראלים נשללו מהסגרתם למשפטם של הטרוריסטים ששרדו סמיר מוחמד עבדאללה, עבד אל-ח'יר אל-דנאוי ואיברהים מסעוד בדראן. המוניטין של הרשויות הגרמניות הושחת ללא תקנה, והן לא הצליחו להתנקות מהחרפה במינכן בקרוב. מאוחר יותר הוקמה בגרמניה יחידה מיוחדת נגד טרור שבזכותה פעולות צבאיות לשחרור בני הערובה זכו להצלחה רבה יותר מאשר ב -1972.
