הכפר האולימפי הוא קומפלקס מבנים בו נמצאים משתתפי המשחקים והאנשים המלווים אותם. בנוסף, לרוב יש להם גם מספר הנחות נוספות, כולל קנטינות, חנויות, מרכז תרבות, מספרות, סניפי דואר וכו '. במילים אחרות, זו עיירה או כפר שלם שכל מי שמעורב במשחקים האולימפיים בדרך כלשהי. בדרך כלל הם ממוקמים קרוב לאצטדיונים האולימפיים בעיר מסוימת. על מתחם הספורט של הכפר לספק את כל התנאים לאימון ספורטאים ולחייהם הנוחים.
ההיסטוריה של כפר מסוג זה די מעניינת. במשחקים האולימפיים הראשונים, נציגי כל מדינה החליטו באופן עצמאי על אירוח המשלחות שלהם במהלך התחרות. בשנת 1924, במהלך אולימפיאדת פריז, נאלצו הספורטאים להתגורר בבנייני עץ, ולאחריהם קיבלו את השם המבוסס "הכפר האולימפי".
במשחקים בלוס אנג'לס בשנת 1932, נבנו במיוחד בתים למשתתפים בסמוך לאצטדיון. ואז הופיעה המסורת של יצירת כפרים אולימפיים. בהתאם לאמנה האולימפית, בניית כפרים מסוג זה ותחזוקתם נופלת על כתפיה של העיר המארחת של המשחקים. הכפרים האולימפיים יכולים לבקר רק על ידי תושביהם, וגורמים זרים מורשים לשם רק עם מעבר מיוחד.
לקראת אולימפיאדת 1980, נבנה גם ברית המועצות כפר אולימפי. מוסקבה, שאירחה את התחרות, יצרה שכונת מגורים שלמה לקראת האולימפיאדה. עם זאת, כפר זה, בניגוד לערים קודמות, במקור נתפס כשכונת מגורים, ולכן בנוסף לבתים עצמם נבנו בתי ספר, בית חולים, מתקני תרבות ובידור.
הכפר נבנה עוד בשנת 1979, אך כבר אז התבססו האדריכלים על בניית מבנים בדמות בתי בנייה המונית. מטרתם הייתה ליצור כפר שיהיה שונה בתכלית מכל הקודמים. עכשיו זה אזור מגורים במוסקבה, המורכב מבניינים בני 16 קומות מהסדרה הסטנדרטית, שבאותה עת כבר היו פופולריים מאוד. הכפר האולימפי במוסקבה הוא דוגמא למופת להתפתחות מורכבת: יש מתחם ספורט, מרכז קניות, מרפאה, כמו גם מבנים רבים למטרות תרבות ובית.
