טניס שולחן הוא משחק כל כך מהיר ואינטליגנטי עד שאפשר להשוות אותו רק ללחימה אווירית. יש לקבל החלטות במהירות האפשרית, להגיב לתנועת הכדור בצורה נכונה ככל האפשר, ובמקביל על הגוף להיות רגוע מספיק, אך גם מוכן לתנועות מהירות ברק. כל אחד רוצה ללמוד מיד לשחק יפה. אבל היכולת לשחק טניס שולחן באופן מקצועי היא אומנות כמעט. וקודם כל, עליכם לשלוט ביסודות המשחק, כולל כללי החזקת המחבט.
הוראות
שלב 1
הדרך להחזיק מחבט לטניס מסוג זה נקראת אחיזה. זה משני סוגים - אופקי ואנכי. שמות השיטות הללו באים ממיקום המחבט ביחס לאופק. חשוב גם לדעת היכן הגב וכף היד של המחבט. הצד האחורי הוא המשך גב היד, וצד כף היד הוא המשך כף היד.
שלב 2
באחיזה אנכית, האצבע המורה והאגודל ממוקמים כאילו אנו אוחזים בעט רגיל, ולכן האחיזה הזו מכונה בדרך כלל "אחיזת העט". שלוש האצבעות האחרות ממוקמות בנוחות בגב המחבט. אחיזה זו מסייעת בפיתוח ניידות יד גבוהה, ומאפשרת לך לבצע הגשה חזקה ומפותלת. עם זאת, באמצעות אחיזה זו, אתה יכול להכות את הכדורים רק בכף היד של המחבט. לכן, כמעט ולא משתמשים בו בטניס שולחן אירופאי.
שלב 3
באחיזה אופקית, שלוש אצבעות (אמצעית, טבעת וורודה) אוחזות בידית המחבט, האצבע המורה ממוקמת לאורך קצה המחבט והאגודל נמצא מאחור ועשוי לגעת מעט באצבע האמצעית. במקרה זה, ידית המחבט ממוקמת באלכסון בכף היד. אחיזה זו נקראת אחיזת הסכינים.
שלב 4
לאחרונה השיטה הזו להחזיק את המחבט היא שהפכה פופולארית יותר ויותר מכיוון שיש לה יתרונות רבים. האחיזה האופקית משמשת את השחקנים לביצוע תנועות התקפה והגנה מורכבות, היא מאפשרת שימוש יעיל באותה מידה גם בגב וגם בכף היד של המחבט.
שלב 5
לאחיזה זו מספר אפשרויות:
• שיטה אוניברסאלית (היעילה ביותר) - קצה המחבט ממוקם בדיוק באמצע בין האינדקס לאגודל.
• קצה המחבט קרוב יותר לאצבע המורה, מה שמאפשר פגיעות פחות חזקות בצד האחורי.
• קצה המחבט נע לכיוון האגודל - לשיטה זו יש השפעה הפוכה.
