כיום כדורגל הוא הספורט המסיבי והפופולרי ביותר על הפלנטה שלנו. התאריך הרשמי של לידתו נחשב לשנת 1863, ולראשונה במשחקים האולימפיים הופיע הכדורגל 37 שנים לאחר תאריך זה. זה היה בפריז, במשחקים השנייה לאחר תחיית המסורת האולימפית.
התאחדות הכדורגל הבינלאומית (FIFA), שאורגנה בשנת 1904, אחראית על אירוח טורנירי הכדורגל האולימפיים. ארגון זה רואה במשחקי הכדורגל של שתי האולימפיאדות בקיץ (בפריז ובסנט לואיס) לא רשמיות, אלא רק כמשחקי תערוכה, שכן לא נבחרות לאומיות השתתפו בהן, אלא קבוצות מועדון עצמאיות. לכן ספירת לאחור של טורנירי כדורגל במשחקי הקיץ של פיפ א מתחילה מהאולימפיאדה תחת המספר הסידורי השלישי, שהתקיים בשנת 1908 בלונדון.
הבריטים גם הפכו לאלופים האולימפיים הראשונים בענף זה, והיו החזקים בטורניר של שמונה נבחרות לאומיות. ראוי לציין שצרפת באותה טורניר ייצגה שתי קבוצות בבת אחת - זה היה התקדים היחיד בהיסטוריה. קבוצות כדורגל בריטיות, יחד עם קבוצות הונגריות, הן עדיין הקבוצות האולימפיות המצליחות ביותר - הן זכו במדליות זהב שלוש פעמים. בעוד הברזילאים, שכבר חמש פעמים אלופי עולם בענף זה, מעולם לא הפכו לראשונים באולימפיאדה. מוזר שכדורגלני ברית המועצות לא אפשרו להם לקבל פרסים פעמיים - בשנת 1976 במונטריאול ניצחה נבחרת ברית המועצות את הברזילאים במשחק על מדליות הארד, ובשנת 1988 בסיאול ניצחה אותם במשחק הגמר.. ברית המועצות זכתה פעמיים במדליות זהב בטורניר הכדורגל האולימפי ושלוש פעמים הפכה למדליית ארד.
על פי כללי פיפ א, מוטלות הגבלות גיל על שחקני הקבוצות האולימפיות - כל אחת מהן, פרט לשלושה שחקנים, חייבת להיות לא מעל גיל 23. לכן, טורנירים אולימפיים לא אוספים את השחקנים החזקים ביותר ונחשבים לתחרויות פחות יוקרתיות מאשר אליפויות עולם ואירופה.
מאז אולימפיאדת הקיץ XXVI באטלנטה, שהתקיימה בשנת 1996, נכללו בתכנית גם טורנירי כדורגל נשים. בארבעת הפורומים שעברו במהלך תקופה זו לא ניתן להכחיש את היתרון של הספורטאים האמריקאים - הם הפכו שלוש פעמים לאלופים, ופעם אחת, בתוספת הזמן, הם איבדו את המקום הראשון ליריביהם מנורבגיה.
