האם העולם שלנו באמת טוב או רע? האם ניתן לענות באופן חד משמעי על שאלה זו? או שהכל תלוי מי יענה עליה.
כולנו נולדנו בעולם הזה ואנחנו תופסים אותו איכשהו. כשעוד היינו קטנים, העולם שלנו נסגר על האנשים הקרובים ביותר. אלה היו ההורים שלנו ואנשים אחרים מהמעגל הפנימי שלנו.
ואז הופיעו חברים בחיינו ו"עולמנו "החל להתרחב. כשהתבגרנו חיינו התמלאו באירועים שונים, אנשים חדשים ומצבים שונים הופיעו בהם. למדנו כשהתבגרנו והתחלנו לעבוד.
ואיך ראינו את העולם סביבנו כל הזמן הזה? תפסנו את העולם בדרכים שונות. או שהכל הלך לנו טוב, והעולם גרם לנו להיות מאושרים, ואז משהו לא הסתדר לנו והרגיז אותנו ואז העולם איבד את צבעי הקשת. מתברר שהרבה תלוי בתפיסה שלנו, במצב הרוח שלנו, בנסיבות, באופן כללי, במספר גורמים שמשתנים מעת לעת. קורה שחיינו מופיעים בפנינו כחיי יום יום אפורים, וקורה שיום רגיל נתפס בעינינו כחג.
עבור חלקם העולם כולו הוא התגלמות העצב, וככל שאדם חי בו יותר, כך הוא נוטה יותר לאכזבה. אדם אחר יגיד לא, כל העולם מלא אושר ושמחה. ומישהו יטען שהעולם "מפוספס" וכי גל של אושר יבוא אחריו גל של אומללות. מישהו פשוט לא חושב ולא שואל את השאלה הזו בדיוק, "איך העולם שלנו נראה?"
היחס של אנשים לעולם מושפע מאוד מנסיבות חיים, אופי וגורמים אחרים. לא בכדי אנשים מחולקים לאופטימיסטים ופסימיסטים. מתברר שדעות עשויות להיות שונות. יתר על כן, אחד העם מתחיל לכפות את דעתו על אחרים. אנשים כאלה מאמינים שרק הם צודקים, וכל השאר טועים.
מעמדת היוגה, אני חייב לומר שאנחנו לא יודעים איזה עולם! הוא לא טוב, הוא לא רע. לכל אדם יש את העולם שלו והכל מאוד אינדיבידואלי.
