קראטה וג'ודו הן אומנויות לחימה יפניות, שבעיני אדם לא מוכן אינן שונות בהרבה, ולכן קשה לבחור בין השניים. למעשה מדובר במערכות שונות המשתמשות בטכניקות שונות. כדי לבחור אחד מהם, עליך להחליט על מטרת לימודי אומנויות הלחימה.
קָרָטֵה
קראטה, בניגוד לג'ודו, היא אומנות לחימה עתיקה המשתמשת בטכניקות יפניות מסורתיות. זה לא משתמש בכלים נוספים, כדי להילחם באויב אתה זקוק רק לכוח ולזריזות שלך. קראטה נקראת מערכת הגנה והתקפה, אך לשנייה, אמנות זו מתאימה יותר. הוא משתמש בשביתות, זריקות, תופס וטכניקות אחרות עם מגע לטווח קצר. חשוב לספק שביתות מדויקות, מדויקות וחזקות עם חלקי גוף שונים בנקודות מחושבות היטב על מנת לנטרל את האויב.
קראטה הוא ספורט די כואב, מכיוון שתצטרך לחוות את כל האגרופים והזריקות על עצמך. זה מגביר את כוחו של אדם ומאפשר לך להפיק את המרב ממנו בעת תקיפה. כדי להפגין מיומנויות משתמשים לא רק בעימותים בין יריבים, אלא גם בטכניקות אחרות: שבירת לבנים או לוחות. קראטה הוא ספורט מרהיב, שלעתים קרובות מתחילים בוחרים בו מבלי לחשוב על חסרונותיו האפשריים.
ג'וּדוֹ
ג'ודו הוא אומנות לחימה מודרנית אשר פותחה במיוחד להגנה בתחילת המאה ה -20 על בסיס ג'וג'יטסו. ג'ודו משתמש גם רק בכוחותיו של האדם עצמו ללא שימוש בכלי נשק, אלא במטרה אחרת - להגנה. טכניקות הג'ודו שונות באופן משמעותי מקראטה: אלה כל מיני אחיזות, טכניקות כואבות, קמטים, שנועדו לנטרל את האויב, ולא להילחם בו. אין אגרופים בג'ודו, וזה יתרון גדול אם אתה רוצה ללמד את ילדך את אומנות הלחימה. ילדים לעיתים קרובות אינם מבינים את הכאב של בעיטות או מכות חזקות, והם מוכנים להפגין את כישוריהם בפני בני גילם בבית הספר או בחצר.
מערכת לחימה זו מלמדת אותך לנצל את כוחו של האויב למקסימום על מנת לכוון אותו נגדו. שמה של אמנות זו מדבר בעד עצמו - "הדרך הרכה". אם קראטה מגביר כוח, אז ג'ודו - סיבולת וגמישות.
ג'ודו הוא לא ספורט מרהיב, אין בו תנוחות יפות וטכניקות מרהיבות, הוא לא מחולק לסגנונות ובתי ספר, אבל מערכת החגורות זהה בכל העולם, ואם תעברו למקום אחר, לא צריך ללמוד שוב בגלל הפער בטכניקות. קראטה מיוצג על ידי כמה בתי ספר ועליך לבחור באחד מהם.
הג'ודו, במהותו, קל יותר מקראטה: אנשים בכל כושר גופני ובכל גיל מתאימים ללמוד אותו. ניתן ללמוד במהירות טכניקות הגנה בסיסיות, ולוקח זמן רב לחדד את כישורי הקראטה שלך.
