כמה שנים לפני קריסת המחנה הסוציאליסטי נערכו המשחקים האולימפיים בקיץ הבאים בלוס אנג'לס. המשחקים האולימפיים הקודמים סומנו בחרם על ידי מספר מדינות על המשחקים. הסיבות לסירוב השתתפות במשחקים האולימפיים היו מניעים פוליטיים, ובמיוחד החמרת היחסים בין נאט ו וברית המועצות. בשנת 1984 הגיבו המדינות המכוונות סוציאליסטיות בצעד דומה והחרימו את המשחקים האולימפיים ביבשת אמריקה.
המשחקים האולימפיים של 1984 התעלמו כמעט מכל מדינות הגוש הסוציאליסטי, למעט סין, יוגוסלביה ורומניה. אולם ספורטאים רומנים קיבלו אישור ממדינתם להגיע ללוס אנג'לס רק באופן פרטי, אם כי רומניה הצטרפה רשמית לפעולת המחאה.
הסיבה הפורמלית לחרם הייתה סירובה של הוועדה המארגנת האולימפית לספק את הערבויות הביטחוניות הנדרשות למשתתפים ממדינות ברית ורשה וברית המועצות. אך הסיבה האמיתית, כמובן, הייתה החרם על ידי מדינות קפיטליסטיות רבות באולימפיאדת 1980 שהתקיימה במוסקבה. בנוסף, באופן דומה הגיבו מדינות המחנה הסוציאליסטי למה שמכונה "דוקטרינת קרטר", אשר סיפקה סיוע צבאי למורדים אנטי-סובייטים באפגניסטן.
באוקטובר 1983 חשפה משלחת הספורט הסובייטית פגמים רבים מצד מארגני המשחקים האמריקאים, שלאחריהם הנהגת ברית המועצות הביעה דאגה ממצב עניינים זה. בפרט, ממשלת ארה ב לא העניקה ערבויות בכתב לשלומם לספורטאים ממדינות סוציאליסטיות. המשלחות לא הורשו לטוס לאולימפיאדה על ידי מטוסי אירופלוט, והבסיס הצף של ברית המועצות, ספינת המנוע בג'ורג'יה, נשלל כניסה לנמל האמריקני.
באביב 1984 הופיעה החלטת פוליטביורו שהצביעה על חוסר היעילות של השתתפותם של הספורטאים הסובייטים במשחקי 1984. המסמך הכיל מספר צעדים שמטרתם ליצור דעת קהל חיובית בעולם. זה היה אמור גם להעביר את כל האחריות לשיבוש האולימפיאדה לארצות הברית. מדינות האחווה הוזעקו להצטרף לחרם על אולימפיאדת לוס אנג'לס.
מדינות המחנה הסוציאליסטי הודיעו על קיום התחרות הבינלאומית "ידידות -84", בה השתתפו ספורטאים מתשע מדינות סוציאליסטיות וספורטאים מלמעלה מ -40 מדינות אחרות. יתר על כן, חלק מהמשתתפים בתחרויות חלופיות השתתפו באולימפיאדת לוס אנג'לס. בתחרות דרוז'בה -84 נקבעו כמה עשרות שיאי עולם במגוון ענפי ספורט.
לאחר שני חרמות רצופים של המשחקים האולימפיים, הוכנסו סנקציות לאמנת הוועד האולימפי הבינלאומי לארגון חרם על האולימפיאדה, עד לפסילת נבחרות לאומיות או גירוש המדינה מ- IOC.
