לראשונה ניסחו את כללי משחק הכדור בקבוצה בבריכה על ידי ויליאם ווילסון האנגלי. בכך הוא ניסה לדמות את אנלוגי המים של רוגבי. כללי פולו מים קיבלו את צורתם המודרנית בשנות ה -80 של המאה ה- XIX, ועם תחיית המסורת של קיום המשחקים האולימפיים באופן קבוע, הם תפסו במהירות מקום קבוע בתכניתם לספורט חדש.
המטרה של כל אחת משתי הקבוצות של שמונה השחקנים היא להבקיע שערים רבים יותר לשער היריבים מאשר להכניס את עצמם. השערים באורך של שלושה מטרים צפים משני צידי הבריכה במרחק של לא יותר מ- 30 מטר אחד מהשני ועולים כמעט מטר מעל המים. הכללים גם מסדירים בקפידה את שיטות הוצאת הכדור מהיריב, ועל הפרתם יש הרחקות של 20 שניות - שחיינים ממתינים במים, בפינה מיוחדת בבריכה. זמן המשחק הכולל - 32 דקות - מחולק לארבעה חצאים, והשופט שסופר אותו עוצר את שעון העצר כשהכדור לא נמצא במשחק (מתכונן לזריקות עונשין, נקיטת עמדות אחרי שער וכו ').
ענף ספורט זה הופיע בתכנית האולימפית לפני זמן רב - כבר במשחקי הקיץ השני השתתפו 7 קבוצות בטורניר כדור-המים. נכון, אז לא נצפה העיקרון של "מדינה אחת - קבוצה אחת", ולכן, למשל, הוענקו מדליות ארד לשתי קבוצות צרפתיות בבת אחת. והאלופים האולימפיים הראשונים היו נציגי מדינת האם של הספורט הזה - הבריטים ניצחו בגמר את הבלגים.
באולימפיאדת הקיץ השלישית, טורניר כדור-המים נחשב לתערוכה אחת - כמה קבוצות אמריקאיות לקחו בה חלק. והחל מהמשחקים הבאים, שנערכו בשנת 1908 בלונדון, תחרויות כאלה נערכות באופן קבוע. נשים זכו בזכות להשתתף במשחקי הקיץ ובספורט זה רק מאה שנים לאחר הופעת הבכורה של כדור מים באולימפיאדה - טורניר הנשים הראשון נערך בשנת 2000 בסידני.
באותה שנה, שתי הקבוצות הרוסיות זכו במדליות - נשים זכו במדליות ארד, וגברים הפסידו לנבחרת הונגריה במשחק הגמר. באולימפיאדה הבאה גם אנשינו לא עלו ליציע - הם זכו במדליות ארד. עדיין אין לנו פרסים בענף זה, אך לנבחרת הגברים של ברית המועצות יש 7 כאלה. האולימפיאדים ההונגריים שולטים בספורט זה - הם הפכו לתשע הפעמים הראשונות ושלוש פעמים כבשו את שתי המדרגות האחרות של הפודיום האולימפי.
