נשימה איננה איבר או איכות פיזית אחת שנוכל לפתח. זו תחושת האדם של חוסר חמצן בעת ביצוע פעולה גופנית כלשהי.
ידוע שכל הפעולות המוטוריות שלנו מבוצעות על ידי שרירים. שרירים מתכווצים, מתאמצים בעת ביצוע תנועה כלשהי. על מנת ליישם מאמץ זה, השרירים שלנו זקוקים לאנרגיה, שרובה מתקבלת באופן אירובי, כלומר בעזרת חמצן.
חוסר סיבולת הוא התחושה כאשר לאדם אין מספיק חמצן על מנת שלשרירים יהיה זמן להתכווץ ולהעביר את הכוח הנדרש. בגלל זה התפוקה של האדם יורדת, הוא חולה וקשה, אין לו מספיק אוויר. יש אנשים שחווים סחרחורת, כאבי שרירים, באופן כללי, קשה לאדם והוא לא יכול להראות את התוצאה שהוא רוצה. סיבולת היא היכולת לבצע פעולה מוטורית כלשהי לאורך זמן, כך שבאותו הזמן יש מספיק חמצן וזה טוב.
הדבר הראשון שאתה יכול לעשות כדי לשפר את הסיבולת הוא להכניס יותר חמצן לשרירים שלך. הדרך הראשונה מושגת על ידי שיפור הסיבולת הכללית. יש צורך להגדיל את נפח השבץ של שריר הלב, את מספר הנימים בתוך השריר, כך שייכנס לשם יותר חמצן. חשוב שמערכת הלב וכלי הדם תעבוד היטב. סיבולת כללית מפותחת על ידי עבודה בעצימות נמוכה. כלומר, אם אנחנו מדברים על הדופק כמדד לעוצמה, אז בקצב הלב המינימלי סביב 120 פעימות לדקה. אתה צריך לעשות עבודה אירובית קלה במשך זמן רב. זה ישפר את הסיבולת הכללית ואת בריאות הלב וכלי הדם. מאימון כזה, יהיה קל יותר לנשום בזמן מאמץ, בדיוק בגלל העובדה שיותר חמצן ייכנס לשרירים.
הפיתרון השני לבעיה ב"נשימה "חלשה הוא לגרום לשרירים להוציא פחות חמצן. כלומר, להגדיל את ביצועי השרירים עצמם. לשם כך עליכם לאמן סיבולת מיוחדת. יש צורך ללמד את השרירים להוציא משאבים בצורה כלכלית יותר וגם כאשר משאבים אלה מוציאים, ואז להפיק ממנו את התועלת המרבית. סיבולת מיוחדת היא היכולת של השרירים לבצע עבודה מסוימת בפרק זמן מסוים. זה כולל אימונים אינטנסיביים, אימוני אינטרוולים, אימוני מעגלים. כלומר, כל סוגי אימוני הקצב, שמטרתם לגרום לשריר לעבוד זמן רב במצב אינטנסיבי מסוים. לדוגמא, אם ברצונך לשפר את מספר המשיכות, עליך לבצע מספר רב של משיכות משיכה מבלי לאבד ביצועים. לכן, בכל גישה אתה צריך לעשות לא את מספר החזרות המרבי, אלא למשל 5-6, עם מספר גדול של גישות.