אולימפיאדת 1956, שהתקיימה בעיר קורטינה ד'אמפצו האיטלקית, נכנסה להיסטוריה עם הצגת ידע רב. בפרט, שידורי טלוויזיה בשידור חי נערכו במשחקים אלה לראשונה, וכאן נמשכה לראשונה חסות לארגון ולקיום המשחקים האולימפיים.
המשחקים נערכו בין 26 בינואר ל -5 בפברואר. העיר קורטינה ד'אמפזו הייתה אמורה להיות בירת האולימפיאדה עוד בשנת 1944. אך מלחמת העולם השנייה ביצעה התאמות משלה לתוכניות הוועד האולימפי הבינלאומי. לאחר המלחמה איבדה קורטינה ד'אמפצו את הזכות לארח את המשחקים בשנת 1948 לסנט מוריץ, ובשנת 1952 לאוסלו. אתר החורף האיטלקי זכה לארח תחרויות בינלאומיות אלה רק בשנת 1956.
לא פלא שמנהיגי קורטינה נלחמו כל כך קשה על הכבוד לארח את המשחקים האולימפיים בחורף השביעי. לראשונה הם הצליחו למשוך ספונסרים לארגון וביצוע תחרויות ברמה זו. לפני כן כל הנטל הכספי נפל על כתפיה של המדינה המארחת. כמו כן, כאן נערכו שידורי הטלוויזיה הראשונים: הצופים ב 22 מדינות הצליחו לצפות בתקליטים חיים בזמן שיצאו שיאים.
התשתית שנוצרה במיוחד לאולימפיאדה הייתה מדהימה לא פחות. במיוחד לשנת 1956 הוקם בקורטינה ד'אמפצו אצטדיון קרח 12,000, קרש קפיצה חדש, מסלול החלקה על מסלול קרח צף, שם נקבעו שיאי עולם חדשים רבים. מיקום המקומות האולימפיים נחשב כך שהם נמצאים במרחק הליכה זה מזה. הכל נחשב לנוחיות הצופים, הספורטאים ואנשי הטלוויזיה. סמל המשחקים האולימפיים בחורף השביעי היה כוכב שעוצב כפתית שלג, ובמרכזו הונחו הטבעות האולימפיות.
מספר המשתתפים היה שיא לאותה תקופה: 821 ספורטאים מ -32 מדינות, מתוכם 687 גברים ורק 134 נשים. מאפיין נוסף של המשחקים האולימפיים הללו היה השתתפותם הראשונה של ספורטאים וקבוצות סובייטיות מהמדינה, בוליביה ואירן. בתכנית הספורט לא חלו שינויים גדולים: מרחק מירוץ הסקי לגברים הצטמצם ל -15 ק מ וכל ענפי ההפגנה נעלמו. הושמעו 24 סטים של מדליות.
הקבוצה הסובייטית לא תבעה מספר רב של מדליות, אך הופעתה הראשונה הייתה ניצחון אמיתי: 7 מדליות זהב, 3 מדליות כסף ו -6 מדליות ארד. כתוצאה מכך, ברית המועצות קיבלה את המקום הראשון הן במספר הפרסים הכולל והן במספר מדליות הזהב. השנייה במשחקים האולימפיים בחורף השביעי היו האוסטרים עם 4 זהב וארד ו -3 כסף, והשלישי - הפינים (שלוש מדליות זהב וכסף ומדליית ארד אחת). הנורבגים, שהובילו בעבר בביטחון את חמש האולימפיאדות, היו במקום השביעי בלבד.
