בשנת 1988, במושב ה- 91 של ארגון ה- IOC, נחשבו ארבע ערי מועמדות לאירוח המשחקים האולימפיים החורפיים ה -17 - בירת בולגריה סופיה, מרכז אנקורג 'אלסקה האמריקאית ושתי עיירות בצפון אירופה - לילמר האמר הנורבגית ואסטרסונד השוודית. המאבק העיקרי התפתח בין שני נציגי מדינות שכנות אלה, בו ניצחו הנורבגים.
לילהאמר היא עיר עתיקה למדי, היישובים הראשונים שלה מתוארכים לתקופת הברזל. בשום אופן אי אפשר לקרוא לזה מטרופולין - העיר מנתה אז רק 25 אלף תושבים. עד שנת 1994 לא היה לו שום קשר לתנועה האולימפית, אלא אם כן אנו רואים כמובן שהמודיעין הישראלי חיסל מלצר בלילהאמר, שהוא ראה בו משתתף בפיגוע באולימפיאדת מינכן.
עבור משחקי 1994 בנתה העיר קפיצת סקי מפוארת "ליסגרדסבקקן" עם 40 אלף מושבים, שאף זכתה בפרס אדריכלי יוקרתי. טקסי הפתיחה והסיום של האולימפיאדה נערכו שם. מתקן הספורט הזה עדיין במצב מצוין - בנורבגיה הם הולכים שוב להשתמש בליסגרדסבקקן באולימפיאדת החורף לנוער 2016.
רוב התחרויות נערכו בלילהאמר, אך המארגנים לקחו כמה התחלות לערים שכנות. אז, מחליקים התחרו בהמר, גולשים - באייר וברינגבו, נערכו כמה משחקי הוקי ביוביק, ומסלול בובלי היה ממוקם בהנדרפוסן. כל המקומות האולימפיים היו ממוקמים במרחק שלא יעלה על 50 קילומטרים.
באולימפיאדה זו השתתפו לראשונה הרפובליקות לשעבר של ברית המועצות במעמד של מדינות עצמאיות, כמו הרפובליקות שהיוו בעבר את יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה. כתוצאה מכך, המספר הכולל של המדינות המשתתפות הגיע למספר המקסימלי לאולימפיאדת החורף באותה תקופה - 64. אולם מספר המשתתפים התגלה פחות מאשר במשחקי החורף הקודמים - 1739. האולימפיאדים מנורבגיה (26 מדליות), גרמניה (24), רוסיה (23) ואיטליה (20). הרוסים זכו בחמישה פרסים כל אחד בהחלקה אמנותית, סקי קרוס-קאנטרי, החלקה מהירה ובביאתלון, אך לא הצליחו אפילו לפרוץ לשלושת הראשונים בטורניר ההוקי.
